ובישראל? איים של הצלחה
בישראל, המעבר ממגדל השן אל המרחב הציבורי והכלכלי מתרחש באופן מורכב ואיטי. מצד אחד, מבחינה מחקרית, המערכת האקדמית היא ברמה עולמית, קשורה היטב למחקר בינלאומי ובעלת תרומה משמעותית להיי־טק ולחדשנות. מצד שני, התרבות האקדמית עדיין שמרנית מאוד, מודלים של קידום מסתמכים כמעט אך ורק על פרסומים אקדמיים, והתפיסה הציבורית רואה באוניברסיטאות מוסדות ציבוריים שאינם יזמיים מטבעם. מצב זה מקשה על אימוץ רחב של מודלים חדשניים כמו הטריפל הליקס.
ובכל זאת, יש בישראל מוקדים שממחישים היטב את הפוטנציאל. פארק גב־ים נגב בבאר שבע הוא אחת הדוגמאות המרשימות ביותר לשיתוף פעולה אסטרטגי בין אקדמיה, תעשייה וממשלה. מדובר ביוזמה שנולדה מתוך אוניברסיטת בן־גוריון בתקופת נשיאותו של פרופ’ אבישי ברוורמן, והובילה להקמת מרכז טכנולוגיות מתקדמות צמוד לקמפוס האוניברסיטה, בסמיכות לבית החולים סורוקה וליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. השותפות הייחודית בין האוניברסיטה, עיריית באר שבע, חברת Gav Yam ושותפים בינלאומיים יצרה מרחב חדשנות יוצא דופן בלב הנגב.
גב־ים נגב: כשאקדמיה, צבא ותעשייה נפגשים באקו־סיסטם אחד – ראיון עם פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון
בראיון שערכנו עם פרופ’ דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן־גוריון, הוא תיאר כיצד חזון שהחל לפני שני עשורים הפך למציאות: “הרעיון היה לייצר מקומות עבודה איכותיים שיאפשרו לבוגרי האוניברסיטה להישאר בנגב. היום יש בפארק כ 70 חברות וכ 3,000 מהנדסים. כ 60% מהם הם בוגרי האוניברסיטה. עם המעבר הקרוב של אגף התקשוב ויחידות נוספות של צה"ל, המספרים רק ילכו ויגדלו.”
ובכל זאת, יש בישראל מוקדים שממחישים היטב את הפוטנציאל. פארק גב־ים נגב בבאר שבע הוא אחת הדוגמאות המרשימות ביותר לשיתוף פעולה אסטרטגי בין אקדמיה, תעשייה וממשלה. מדובר ביוזמה שנולדה מתוך אוניברסיטת בן־גוריון בתקופת נשיאותו של פרופ’ אבישי ברוורמן, והובילה להקמת מרכז טכנולוגיות מתקדמות צמוד לקמפוס האוניברסיטה, בסמיכות לבית החולים סורוקה וליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. השותפות הייחודית בין האוניברסיטה, עיריית באר שבע, חברת Gav Yam ושותפים בינלאומיים יצרה מרחב חדשנות יוצא דופן בלב הנגב.
גב־ים נגב: כשאקדמיה, צבא ותעשייה נפגשים באקו־סיסטם אחד – ראיון עם פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון
בראיון שערכנו עם פרופ’ דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן־גוריון, הוא תיאר כיצד חזון שהחל לפני שני עשורים הפך למציאות: “הרעיון היה לייצר מקומות עבודה איכותיים שיאפשרו לבוגרי האוניברסיטה להישאר בנגב. היום יש בפארק כ 70 חברות וכ 3,000 מהנדסים. כ 60% מהם הם בוגרי האוניברסיטה. עם המעבר הקרוב של אגף התקשוב ויחידות נוספות של צה"ל, המספרים רק ילכו ויגדלו.”
הייחודיות של הפארק היא בשיתופי הפעולה ההדוקים בין החברות לבין האוניברסיטה. חברות רבות חתומות על הסכמי מחקר עם החוקרים, סטודנטים מועסקים במשרות חלקיות בפארק במקביל ללימודיהם, ואנשי תעשייה בעלי דוקטורט משתלבים בהוראה אקדמית. לצד זאת קמו תשתיות מחקר משותפות: מעבדות סייבר עם ,Dell מעבדות רובוטיקה עם אלביט, ביו-בנק רפואי עם בית חולים סורוקה ועם קופת חולים כללית ואף יוזמות לאומיות בתחומי המים והאנרגיה. “זהו חיבור דו־כיווני אמיתי,” אומר בלומברג, “האוניברסיטה משתמשת במעבדות שהקימו החברות, והחברות משתמשות בתשתיות שלנו. כך נבנה אקוסיסטם שלם שמזין את עצמו.”
ההשפעה על הסטודנטים מוחשית: קורסים עם רכיב של התמחות (Internship) מאפשרים להם לחוות עבודה בחברות בזמן התואר, פרויקטי גמר מתבצעים בשיתוף פעולה עם תעשייה, ולא מעט סטודנטים נקלטים בחברות מיד עם סיום לימודיהם. “זה מכין אותם טוב יותר לעולם העבודה,” מדגיש בלומברג, “והראיה היא שמספר מכובד מהבוגרים שלנו מוצאים כאן תעסוקה איכותית.”
מעבר לכך, הפארק מייצר גם השפעה חברתית. לצד חברות הסייבר והטכנולוגיה פועלת בו גם חברת סיראז' שהוקמה על ידי בוגרי מדעי המחשב מהחברה הבדואית, ומספקת מקומות עבודה למהנדסים מהחברה הערבית בנגב. זהו מקרה בולט שבו יזמות טכנולוגית מתמזגת עם יזמות חברתית, והאוניברסיטה משמשת גשר בין עולמות.
"מדינת ישראל חייבת לייצר עוד מטרופולינים מחוץ לתל אביב,” מסכם בלומברג. “אי אפשר להמשיך למשוך את כל הצעירים רק לשדרות רוטשילד. כדי שזה יקרה, האוניברסיטאות חייבות לשרת את החברה - לא רק את עצמן. מה שאנחנו עושים בבאר שבע מוכיח שזה אפשרי: אוניברסיטה, עיר, צבא ובית חולים שיוצרים יחד אקו־סיסטם שלם של חדשנות.”
הטכניון מפתח בשנים האחרונות מודל ייחודי של שותפות עם התעשייה, שמציב אותו בלב האקוסיסטם של חיפה והצפון. פרופ’ ליהי צלניק־מנור, משנה לנשיא לקשרי תעשייה בטכניון, מתארת מערך רחב של שיתופי פעולה: מחקר משותף עם חברות, מסחור טכנולוגיות, פרויקטי סטודנטים, העסקת אנשי טכניון בתעשייה והעסקת אנשי תעשייה בטכניון, סדנאות משותפות, האקאתונים, ירידי תעסוקה ושימוש בתשתיות מחקר של הטכניון על ידי חברות. (קיראו עוד).
לפרטים נוספים על מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה-תעסוקה וליצירת קשר:
 |  |  |